סוגי דיכאון

הביטוי "אני בדיכאון", שגור בפי אנשים רבים. משמעו – קשה לי, אני עצוב/ה, עברתי חוויה לא נעימה, אני זקוק/ה לתמיכה.
קיים פער, בין הביטוי השגור, לבין סוגי הדיכאון על פי ה DSM-V-
תחת המושג "דיכאון" מתקיימים תתי סוגים- למשל ההבדלה בין דיכאון קליני לדיכאון שלאחר לידה, דיכאון עונתי או דיכאו אצל ילדים.
תסמיני הדיכאון כוללים בין השאר עצב, אובדן ההנאה והעניין בפעילויות שונות, חוסר מרץ, תחושת חוסר ערך, פסימיות ושינויים בתיאבון ובשינה. לצורך האבחון התסמינים צריכים להימשך שבועיים לפחות.
להלן מספר סוגי דיכאון נפוצים  קיימים תתי דיכאון נוספים:

דיכאון עונתי

דיכאון עונתי, הוא דיכאון בו מתקיימת מחזוריות של סימפטומים המיוחסים לדיכאון קליני. אלה, יופיעו בתקופת עונה ספציפית. למשל, דיכאון עונתי בתקופת החורף יתפרץ על רקע גורמים דומים לגורמים המביאים לפריצת סוגי דיכאון אחרים, למזג האוויר האפרורי ולירידה בפעלתנות הנלווית לעונות החורפיות, שינוי זמני השינה והערות משפיעים על פעילותם של נויירטרסמיטורים, האחראיים על ויסות מצב הרוח.

דיכאון קליני

דיכאון קליני או מז'ורי, מאופיין בתקופה של שבועיים לפחות בה האדם חווה מצב רוח ירוד אשר גורם למצוקה נפשית ולעיתים אף לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, התעסוקתי או הבין אישי.
שינויים בדפוסי השינה, התנועתיות, שינוי בהרגלי האכילה, פגיעה בריכוז, עייפות וחוסר אנרגיות, תחושות אשמה וחוסר ערך, יהיו חלק מהסימפטומים הנדרשים על מנת  לאבחן דיכאון קליני. כל זאת, במקביל למצב הרוח הירוד ועניין וההנאה.

חשוב להבחין בין דיכאון קליני לבין מצבים הדומים לדיכאון קליני מבחינה סימפטומטית אך נובעים מגורמים אחרים. כך, למשל, שימוש בסמים או בעיות בריאותיות מסוימות כמו כן, מצבים של עצב עמוק לאחר אובדן, טראומה או אירוע חיים קשה (גירושים, אבחון מחלה קשה) אינם מאובחנים באופן אוטומטי כמצב של דיכאון קליני מאחר והם מהווים תגובה טבעית למצב חריג.

דיכאון כרוני

מאובחן כאשר אפיזודה של דיכאון קליני (העונה על ארבעה קריטריונים לפחות), נמשכת מעל לשנתיים.

דיכאון דיסתימי

דיכאון דיסתמי מיוחס להפרעת דיכאון נפוצה ביותר, המתבטאת בסימפטומים הדומים לסימפטומים הדיכאוניים אך עוצמתם מתונה יותר. אנשים הסובלים מדיכאון דיסתימי ידווחו על תחושות חוסר שייכות, היעדר עניין והנאה, האשמה עצמית, ערך עצמי נמוך, פסימיות ועצבנות. כל אלה יכולים להוות פגיעה מסוימת ביכולתו של האדם בתחום הרגשי, התעסוקתי והבין אישי.

דיכאון אחרי לידה

דיכאון אחרי לידה דומה בביטוייו לדיכאון הקליני אך ייחודי בכך שהוא פורץ לאחר לידה. הגורמים לפריצת דיכאון אחרי לידה מושפעים גם מהשינויים ההורמונליים שלאחר הלידה ומחוויית הלידה והאימהות. העובדה כי מיתוס האימהות המתפרצת עם לידת התינוק, תחושת האימהות האוטומטית, מביאה נשים צעירות רבות לתסכול כאשר אלו אינם מתקיימים אצלן באופן מידי. כאן מתעוררת תחושת האשמה, תסכול, ושאלות רבות בדבר יכולתן הבינאישית ליצירת קשר אימהי, אם בכלל.

דיכאון אחרי לידה יכול להופיע גם אצל גברים העשויים לסבול מעלייה בסימפטומים הדיכאוניים בחודשים שלאחר הלידה.

מלנכוליה

מופיעה כמאפיין של אפיזודה של דיכאון קליני. בה מתקיים אובדן עניין בכל הפעילויות, וחוסר תגובה לכל גירוי שבדרך כלל גורם להנאה או עניין. המלנכולי לא חש אפילו קצת יותר טוב כאשר משהו משמח או מהנה קורה. במלנכוליה הדיכאון חמור יותר בשעות הבוקר, יחד עם נטייה להתעורר בשעה מוקדמת, יש שינויים פסיכומוטוריים, ירידה משמעותית במשקל ותחושות אשם משמעותיות.

דיכאון בילדות

דיכאון בילדות דומה במאפייניו למצבי דיכאון בבגרות, ומתעורר בדרך כלל על רקע נסיבות חיים קשות אליהן הילד נחשף מגיל צעיר. למשל, אובדן הורה, התמודדות עם מחלה, חשיפה לפגיעות מכל סוג.
דיכאון בילדות עשוי לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות כגון, התפתחות בעיות פסיכוסומאטיות, אלימות, בעיות שינה ואכילה.

למידע נוסף כיצד טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לסייע לך בהתמודדות עם דיכאון, לחצ/י כאן.